הבלדה ששני התלמידים מבית הספר "ברנקו וויס" כתבו לזכרו של חנן עמר ז"ל, ריגשו מאוד את משפחת עמר. השבוע אנחנו מביאים בפניכם את הבלדה, כפי שהיא נכתבה ונקראה. לזכרו של חנן.
"היה זה ה 7.10 יום שישי ערב שמחה תורה חנן ועופר החליטו בהחלטה של רגע לצאת לנובה למסיבה. לא מובן למה ומדוע כי חנן שמר שבת באופן קבוע. כרטיסים הם מיד הזמינו ואת האוטו ישר התניעו. חנן היה שמח וזה עשה לו טוב על הלב כי הוא בדרך למקום שהוא אוהב. הם הגיעו בסביבות השעה 1-2 בלילה ומיד נכנסו בצהלה. הם רקדו ונהנו ועשו גם צחוקים ולא שמו לב איך הזמן עובר ונהייה כבר בוקר.
"השעה היה 6:20 פתאום התחילו לשמוע יירוטים ואז נוספו גם האזעקות והם לא הבינו מה לעשות. הם חשבו שזה עניין של רגע ועוד מעט זה נגמר אבל הם לא תארו לעצמם שזה רק התחיל והולך להיות פה בלאגן.
"פתאום הם התחילו לשמוע יריות והתחילו לברוח כמו כולם לעבר המכוניות הם הבינו שלצאת עם המכונית זה לא בטוח. אז התחילו לרוץ כמו כולם למקום מסתור ולא פתוח. הם מצאו מיגונית על אם הדרך ונכנסו לתוכה ולא תיארו לעצמם שזה המקום שיקבע את גורלם. ישבו שם כולם מפוחדים, בוכים וצועקים. מחכים ומתפללים שיגיעו כוחות הביטחון אותם להציל. הם הגיעו בסוף. אבל לא האנשים הטובים אנשים רעים מחופשים לחיילים ושוטרים.
"נכנסו למקום שהיו בו יהודים טהורים וקדושים והתחילו לירות ולזרוק רימונים. כל הארץ הייתה על הרגליים כולם ניסו להשיג את יקיריהם וגם אותך לא הפסיקו לחפש יומם וליל. כולם התפללו לאיזה נס שתצא מאיזה מחבוא או תסמס. עבר יום ועוד יום כולם דואגים ולא מפסיקים לחפש ולהתפלל. עד שביום השלישי הגיע הטלפון שגרם לכולם להשתולל. חנן שלנו נמצא בין כולם שכוב על שתי בנות שניסה להצילן. כבר לא היה סיכוי ואפילו לא תקווה שהוא יחזור מהמסיבה.
"חנן שלנו בן 38 היה אבא לשלושה אבא מודל להערצה. חנן שלנו בסך הכל רצה ללכת להנות במסיבה ובסוף לקחו אותו בני עוולה. נזכור אותו תמיד שמח ומאושר איש עניו שרק דברים טובים אפשר עליו לומר. הוא בטוח במקום גבוה שם למעלה ודואג לשמור עלינו פה למטה.
"הכרתי אותך קצת חנן אתה שזה שסיפרת אותי בפעם הראשונה.. ובלי שום קשר לזה אנחנו כמו סוג של משפחה רחוקה. תשמור לנו מקום לידך כי בטוח ניפגש עוד 120 שנה. או שהמשיח בע"ה יגיע נדאג להמשיך ולרקוד עד שנזיע".
תמונה: חנן עמר ז"ל, שנרצח בפסטיבל נובה
