הסיפור של שליו אליהו, תושב העיר נגע בכל כך הרבה ילדים בני גילו, אבל גם במבוגרים שבליבם ובמוחם יש מחשבות מורכבות על הגוף שלהם. בין אם מבני הגוף או נראות הגוף. אך לא רק – שליו וסיפורו הם דוגמה לכך שיש נכות שלא נראית לעין בצורה בולטת – מה שעוד יותר מגדיל את החשש להיחשף ולשתף. השבוע אנחנו מביאים את סיפורו כדי לעורר השראה ולתת תקווה לילדים נוספים שמתמודדים עם מגבלות גוף שנראות לעין וכאלה שפחות, וגם להזכיר שיש הרבה דרכים שאפשר להתמודד עם המגבלה ואפילו לחייך ולשמוח לצידה.
שליו בן ה-10 נולד בבית שמש לסימי ומתן. הוא האח הקטן מבין שלושה אחים. מאז לידתו גילו שיש לו שיתוק מוחין (CP) המתבטא בצליעה וקושי בהליכה. כבר מגיל צעיר הוא התמודד עם אתגרים פיזיים, אך לא פחות מכך עם ההתמודדות הרגשית. למרות המגבלה, הוריו בחרו לשלב אותו במסגרות חינוך רגילות מתוך אמונה מלאה ביכולותיו ובזכותו לגדול ולהתפתח לצד בני גילו.
שליו הלומד בבית הספר ז'בוטינסקי, זכה לאורך השנים לליווי, הכלה ותמיכה מצד הצוות החינוכי. הצוות האמין בו, עודד אותו להתמודד עם האתגרים, ליווה אותו ואת משפחתו לאורך הדרך, והיה שותף משמעותי בתהליך שעבר – הן מבחינה לימודית והן מבחינה רגשית.
"שליו הלומד בבית הספר ז'בוטינסקי, זכה לאורך השנים לליווי, הכלה ותמיכה מצד הצוות החינוכי. הצוות האמין בו, עודד אותו להתמודד עם האתגרים, ליווה אותו ואת משפחתו לאורך הדרך, והיה שותף משמעותי בתהליך שעבר – הן מבחינה לימודית והן מבחינה רגשית"
לאורך השנים שליו למד להתמודד עם האתגרים היומיומיים במסגרת, אך התקשה לקבל את המגבלה שלו. הרצון להיות כמו כולם גרם לו לעיתים להסתיר את הקושי ולהימנע מלחשוף אותו בפני חבריו. ההתמודדות הפנימית הייתה עבורו קשה לא פחות מההתמודדות הפיזית.
נקודת המפנה בחייו הגיעה כשהצטרף לפעילות של עמותת "הגשמת חלום", הפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים. במסגרת העמותה הוא מצא מקום שבו הרגיש שייך, הכיר חברים חדשים, זכה לחוויות מעצימות והחל לבנות ביטחון עצמי שלא הכיר קודם.
אחת החוויות המשמעותיות ביותר הייתה ההשתתפות במשלחת למונדיאל – הפעם הראשונה שבה יצא לחו"ל ללא הוריו. המשלחת התקיימה בשיתוף פעולה ייחודי בין עמותת "הגשמת חלום" לבין עמותת "ביחד ננצח", המלווה ילדים יתומים ומשפחות שכולות.
במסגרת המשלחת הכיר שליו את בארי, חונך צעיר מעמותת "ביחד ננצח", שאביו נפל במלחמה. ההשתתפות במשלחת ניתנה לבארי כמחווה של הוקרה, אך הוא בחר להפוך אותה למשמעותית עוד יותר וביקש ללוות ולחנוך ילד לאורך כל המסע. כך נוצר החיבור בינו לבין שליו.
מהרגע הראשון נרקם ביניהם קשר מיוחד. בארי ליווה את שליו ברגישות, במסירות, בסבלנות ובאמונה. הוא עודד אותו להתמודד עם כל אתגר, העניק לו תחושת ביטחון והראה לו שהוא מסוגל הרבה יותר ממה שחשב. עבור שליו, בארי היה הרבה מעבר למדריך – הוא היה דמות משמעותית שהאמינה בו ללא תנאי.
"לאורך השנים שליו למד להתמודד עם האתגרים היומיומיים במסגרת, אך התקשה לקבל את המגבלה שלו. הרצון להיות כמו כולם גרם לו לעיתים להסתיר את הקושי ולהימנע מלחשוף אותו בפני חבריו. ההתמודדות הפנימית הייתה עבורו קשה לא פחות מההתמודדות הפיזית"
במהלך המסע התרחש השינוי הגדול. שליו החל לקבל את עצמו כפי שהוא, הפסיק להתבייש במגבלה שלו והעז לחשוף אותה בפני כולם. הוא הבין שהמגבלה היא חלק ממנו, אך היא אינה מגדירה אותו. לראשונה הרגיש שלם עם מי שהוא.
שליו חזר מהמסע ילד אחר – בטוח יותר, שמח יותר ומאמין בעצמו. החוויה שעבר, יחד עם הקשר המיוחד שנרקם עם בארי, העניקו לו כלים שילוו אותו לכל החיים.
איך היה במונדיאל שליו?
"חוויתי מלא דברים מיוחדים שם, והיה לי מאוד כיף".
איך התמודדת עם המחלה?
"לא היה לי קל להתמודד עם המחלה, כי הרגשתי שונה מאחרים וכולם גם הסתכלו עליי ולא ממש הבינו למה אני הולך כמו שאני הולך. הסברתי להם שיש לי בעיה בגוף מהרגע שנולדתי. בהתחלה חשבו שסתם באתי ולא הבינו למה – כי לא ראו את הבעיה. ואז במשך הטיול ראו שיש לי בעיה".
בארי החונך של שליו, איך היה במסע?
"היה מסע מאוד מיוחד, אני מגיע מרקע של שכול ולצידי היו ילדים עם צרכים מיוחדים. עברנו חוויות מטורפות ביחד. זה מסע מיוחד שלתת קצת שמחה בחיים לאנשים וגם לי היה מאוד כיף", אמר שליו והוסיף, "לכולנו יש קושי יומיומי שאנחנו מתמודדים איתו, בין אם זה לחוות צרכים מיוחדים או לחוות אובדן, ובעצם כשאתה פוגש אנשים שעוברים כמוך קושי זה מחבר ונותן כוח".
"נקודת המפנה בחייו הגיעה כשהצטרף לפעילות של עמותת "הגשמת חלום", הפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים. במסגרת העמותה הוא מצא מקום שבו הרגיש שייך, הכיר חברים חדשים, זכה לחוויות מעצימות והחל לבנות ביטחון עצמי שלא הכיר קודם"
סימי אימי של שליו שיתפה: "שליו במשך שנים היה תלותי בנו. הוא כמעט לא נפרד מאיתנו. לא ישן מחוץ לבית ובכל מקום חדש היה צריך לדעת שאנחנו שם, לידו. הוא היה מופנם וביישן. כזה שלוקח לו הרבה זמן להרגיש בטוח ולתת אמון", סיפרה סימי. "כשהגענו למפגשים הראשונים של העמותה, הוא ישב בצד והסתכל על כולם. כמעט ולא דיבר. ואני כאמא לא תיארתי לעצמי שישתחרר מתישהו.
"אני חייבת לציין לשבח את המדריכים של העמותה שלא וויתרו עליו, לא ניסו לשנות אותו אלא פשוט קיבלו אותו כמו שהוא. הם נתנו לו את הזמן, הקשיבו לו, האמינו בו וגרמו לו להרגיש שהוא שייך. הם עטפו אותו והצליחו לשבור את המחסום", אמרה והמשיכה: "אני חושבת שיש אנשים שנכנסים לחיים שלנו למטרה מסוימת, משאירים חותם ומלווים אותנו לכל החיים. והעמותה ובארי היקר הם כאלה. הם באמת היו הרבה מעבר וגם בארי שהיה הרבה יותר מחונך. הוא נתן לו ביטחון, חברות, אוזן קשבת ודוגמא אישית. אנחנו מודים לבארי שבתוך כל ההתמודדות שלך, בחרת ללוות את שליו בחוויה המטורפת הזו יחד. אין ספק שגדלת וחונכת בבית עם ערכים מיוחדים של נתינה עבור אחרים ללא תמורה ותנאי וממשיך בגאווה את הדרך של אבא שלך, יוסי ז"ל גיבור ישראל".
סימי מוסיפה, "יש אנשים שחושבים שהם מעניקים לילדים חוויה של פעם בחווים, אבל העמותה ובארי העניקו לשליו משהו הרבה יותר גדול. הענקתם לו את האמונה בעצמו והמתנה הזאת תלווה אותו לכל החיים".
מה את למדת לאורך כל המסע הזה כאמא?
"למדתי שלפעמים גם אמא צריכה ללמוד לשחרר כדי שהילד שלה יוכל לעוף. אני כל כך גאה בשליו ומוכירה תודה לכולם מעומק הלב שלקחו חלק במסע הזה".
סיפורם של שליו ובארי הוא סיפור על תקווה, נתינה וחיבור אנושי יוצא דופן. שני נערים, שכל אחד מהם נושא עמו סיפור חיים לא פשוט, נפגשו במסע אחד וגילו שכאשר מעניקים אמון, אהבה והזדמנות – אפשר לשנות חיים.
זהו סיפור שממחיש את הכוח העצום של שילוב, קבלה, חברות והאמונה שכל ילד ראוי להזדמנות להגשים חלומות ולהאמין בעצמו.
אחרי שמשפחת אליהו הבינה עד כמה הטיול של העמותה עם הילדים לחו"ל משקם ועוזר לילדים עם צרכים מיוחדים, כמו לשליו – הם פונים ללבבות של קהילת בית שמש לתרום ולסייע לעמותה להמשיך ולהוציא טיולים כאלה ופעילויות נוספות שתומכות בילדים עם צרכים מיוחדים.
