החיסונים נגד שלושת המחלות: חצבת, חזרת ואדמת הם הכרחיים בגילאים הקטנים, זאת כדי למנוע הידבקות או התפתחות של מחלות שכמעט ואין להם טיפול מציל חיים. למשל מחלת החצבת היא מחלה זיהומית המדבקת ביותר – כך שמי שלא חוסן יש לו סיכוי גדול של 90 אחוזים להידבק במגע עם חולה ואז? אין טיפול למחלת החצבת. למעט טיפול תומך וממושך.
ובעקבות המידע והנתונים הקיימים במשרד הבריאות על הסכנה שקיימת באי ביצוע החיסונים, השבוע הם פרסמו את הנתונים של כמות הילדים שאינם התחסנו (כ-15 אחוזים) בשנים 2018-2022. חשוב לציין שהירידה בביצוע החיסונים מתקיימת גם בבית שמש, בצפת ובירושלים.
"הנתונים של משרד הבריאות מתייחסים לילידי שנת 2022 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים) וחושפים שבבית שמש עמד הכיסוי החיסוני נגד חצבת, חזרת ואדמת על 79%, בירושלים על 80% ובצפת על 82%. הנתונים הללו משקפים ירידה של עד כ-15% ביחס לכיסוי החיסוני לילידי שנת 2018 באותן הערים"
הנתונים של משרד הבריאות מתייחסים לילידי שנת 2022 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים) וחושפים שבבית שמש עמד הכיסוי החיסוני נגד חצבת, חזרת ואדמת על 79%, בירושלים על 80% ובצפת על 82%. הנתונים הללו משקפים ירידה של עד כ-15% ביחס לכיסוי החיסוני לילידי שנת 2018 באותן הערים.
אפשר להתרשם מהנתונים גם שקיימת ירידה בכיסוי החיסוני בשאר רחבי המדינה: אחוז ילידי 2022 שחוסנו נגד דיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת עמד על 90%, בהשוואה ל-93% מקרב ילידי שנת 2018. ירידה נרשמה גם בכיסוי החיסוני נגד חצבת, חזרת ואדמת: מ-94% לתינוקות ילידי שנת 2018 ל-88% בלבד לילידי 2022.
מהנתונים קשה לדעת האם מי שבחרו לא לחסן את ילדיהם החליטו כך היא הם נכללים כ"מתנגדי החיסונים" או לא. דבר שצף וצבר תאוצה מאז מגפת הקורונה. בתל אביב ובאזור השרון, לדוגמה, לא היה כמעט שינוי בכיסוי החיסוני נגד דיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת בין ילידי 2018 לילידי 2022, אך כן הייתה ירידה של כ-3-4 אחוזים בחיסוני ה-MMR (המשולש – חצבת, חזרת ואדמת).
"מספיק שיש מקום אחד בארץ שבו הכיסוי החיסוני לחצבת הוא לא טוב, כדי שתתחיל שם התפרצות שתתפשט הלאה למקומות נוספים, גם אם הכיסוי החיסוני שם גבוה", אומר פרופ' חגי לוין, מומחה בבריאות הציבור.
"מספיק שיש מקום אחד בארץ שבו הכיסוי החיסוני לחצבת הוא לא טוב, כדי שתתחיל שם התפרצות שתתפשט הלאה למקומות נוספים, גם אם הכיסוי החיסוני שם גבוה", אומר פרופ' חגי לוין, מומחה בבריאות הציבור"
נקודת אור בנתונים נוגעת לכיסוי החיסוני באזורים בהם אוכלוסייה ערבית גדולה. כך למשל, 98% מהתינוקות שנולדו בנצרת בשנת 2022 חוסנו נגד חצבת, חזרת ואדמת, והנתונים דומים גם בעיר המעורבת עכו. ועדיין, התמונה הכללית מדאיגה: הכיסוי החיסוני בישראל נמוך בהשוואה עולמית. על פי נתוני ה-OECD, רק בחמש מדינות (אוסטריה, סלובניה, קולומביה, ניו זילנד ואסטוניה) כיסוי חיסוני נמוך מזה שבישראל לדיפטריה, טטנוס, פוליו ושעלת.
פרופ' חגי לוין, מומחה בבריאות הציבור ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מסביר "שהנתונים מהווים תמונה חלקית וכי המצב אף יותר גרוע מזה. הנתונים לא כוללים את גיל קבלת החיסון, וזאת למרות שמוכרת תופעה של חיסון הניתן בגיל מאוחר יותר מהרצוי (לדוגמה: בגיל חמישה חודשים במקום חודשיים)".
לוין מסביר כי, "חיסון שלא ניתן בזמן משפיע גם כן לרעה על הכיסוי החיסוני של האוכלוסייה. התפרצות של מחלות מתחילה בחולייה החלשה ביותר, המקומות בהם אחוז הכיסוי הוא נמוך במיוחד, ועל משרד הבריאות לספק נתונים ברזולוציה גבוהה יותר, לפי שכונות. מספיק שיש מקום אחד בארץ שבו הכיסוי החיסוני לחצבת הוא לא טוב, כדי שתתחיל שם התפרצות שתתפשט הלאה למקומות נוספים, גם אם הכיסוי החיסוני שם גבוה", אומר לוין ומוסיף,"כשאתה מחבר את הנתונים האלה למה שקורה בפועל אתה רואה שהפכנו ממדינה עם כיסוי חיסוני מצוין שנמצאת בחזית ההגנה באמצעות חיסונים, למדינה פגיעה למחלות שניתן למנוע על ידי חיסונים".
האוכלוסייה החרדית: "לא דחוף לנו לחסן"
הנתונים של משרד הבריאות מצביעים על כך שבערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה כמו בבית שמש, המצב גרוע במיוחד. לשאלה מדוע זה המצב, התייחס מחקר שפורסם על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ובחן את החסמים והזרזים להתחסנות בקהילה החרדית. המחקר, שהוצג בשנת 2023 בכנס השנתי של המכון, מצא ש"החסמים להתחסנות בקהילה החרדית הם לוגיסטיים בעיקרם, גם אם לעיתים הם כוללים מסגור דתי". במחקר הומלץ על "תוכניות התערבות מותאמות וספציפיות כדי להגן על הקהילה ועל כלל האוכלוסייה כנגד התפרצויות חוזרות של מחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסון". התוכניות הללו, נאמר במחקר, לא יכולות להתבסס רק על תמיכה של רבנים בחיסונים.
אבי יעקבסון, פסיכולוג קליני:
"אין ממש התנגדות דתית לחיסונים, אם כי לפעמים ההתנגדות תהיה עטופה באיצטלה דתית. מעבר לכך אתה פוגש חששות שדומים לחששות בציבור הכללי. החוסר בנגישות לחיסונים, ריבוי ילדים ותחושה ש'חיסונים לא נתפס כדבר הכי דחוף' מובילה לכיסוי החיסוני הנמוך בקרב האוכלוסייה החרדית"
אבי יעקבסון, פסיכולוג קליני מומחה ודוקטורנט במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בר אילן, היה אחד ממפרסמי המחקר והדוקטורט שלו עוסק בזרזים לחיסונים בקרב האוכלוסייה החרדית בצפת. הוא מסביר, "בגישה לחיסונים יש הבדלים בין תתי זרמים בקרב החרדים, אבל לדבריו באופן עקרוני "אין ממש התנגדות דתית לחיסונים, אם כי לפעמים ההתנגדות תהיה עטופה באיצטלה דתית. מעבר לכך אתה פוגש חששות שדומים לחששות בציבור הכללי. שאלות לגבי בטיחות החיסונים, אינטרסים של חברות תרופות וכיו"ב".
לדבריו של יעקובסון, החוסר בנגישות לחיסונים, ריבוי ילדים ותחושה ש"חיסונים לא נתפס כדבר הכי דחוף" מובילה לכיסוי החיסוני הנמוך בקרב האוכלוסייה החרדית.
לוין מסכים כי צריך לפעול כך שתהיה נגישות טובה הרבה יותר לחיסונים. לדבריו, המרחק של תחנות טיפת חלב בשכונות מסוימות, כמו גם כמות עובדים לא מספקת ובעיקר שעות פתיחה שלא הולמות את צרכי האוכלוסייה משפיעים מאוד על הכיסוי החיסוני. הוא ממליץ בין השאר לתפעל ניידות חיסונים ולפתוח את מרכזי החיסונים בשעות הלילה. "המגמה כעת מחייבת תוכנית לאומית, נגישות בזמן אמיתי לנתונים, תוך שיתוף גורמים מגוונים כולל מציבורים שונים להתמודדות לאורך זמן".
שר הבריאות:
"אנחנו פועלים לכסות על הפערים בכל הערים והיישובים שבהם נרשמה ילודה גבוהה אל מול חסר בשירותי טיפת חלב, בין היתר בתגבור תחנות ניידות בירושלים ובהשקעת משאבים בבית שמש וכן במסגרת התוכנית לקידום שירותי הבריאות בחברה הערבית ובמגזר החרדי ובמאמצים לתגבר את כמות האחיות וזמינות השירותים במקומות הרלוונטיים"
שר הבריאות, אוריאל בוסו התייחס לנושא. מלשכתו נמסר כי "שר הבריאות פועל לכסות על הפערים בכל הערים והיישובים שבהם נרשמה ילודה גבוהה אל מול חסר בשירותי טיפת חלב, בין היתר בתגבור תחנות ניידות בירושלים ובהשקעת משאבים בבית שמש וכן במסגרת התוכנית לקידום שירותי הבריאות בחברה הערבית ובמגזר החרדי ובמאמצים לתגבר את כמות האחיות וזמינות השירותים במקומות הרלוונטיים.
ממשרד הבריאות נמסר כי "סוגיית כיסוי החיסונים הנמוך בקבוצות אוכלוסייה בעיר ירושלים ובמחוז ירושלים נמצאת במרכז העשייה של האגף לבריאות הציבור של עיריית ירושלים, מחוז ירושלים במשרד הבריאות וחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. הירידה בכיסוי החיסוני במחוז ירושלים בהשוואה לאזורים אחרים, נובעת מגידול אוכלוסייה מהיר מאוד על רקע ילודה גבוהה שאינו בהלימה לקצב הרחבת שירותים אנו פועלים להרחיב זמינות ונגישות השירות לאוכלוסיות אלה.
משרד הבריאות:
"הירידה בכיסוי החיסוני במחוז ירושלים בהשוואה לאזורים אחרים, נובעת מגידול אוכלוסייה מהיר מאוד על רקע ילודה גבוהה שאינו בהלימה לקצב הרחבת שירותים אנו פועלים להרחיב זמינות ונגישות השירות לאוכלוסיות אלה"
"ככלל, פועל משרד הבריאות כל העת להעלאת ההתחסנות בכלל חיסוני השגרה בקרב ילדים, על מנת להגיע באופן יזום לילדים שאינם מחוסנים בהתאם לתוכנית החיסונים. כך לדוגמה, משתפים פעולה משרד הבריאות ועיריית ירושלים ליישום אקטיבי לקבלת חיסוני שגרה. בעיר בית שמש מתחילה לפעול גם תחנת טיפת חלב ניידת בשכונות החרדיות ובמקביל נעשים מאמצים ופעולות של קידום בריאות והסברה מול האוכלוסיות בשיתוף של נציגים מהקהילות עצמן.
"נוסף על כך, נעשים מאמצים לתגבור כמות אחיות בריאות הציבור בתחנות טיפת חלב – אושרו 10 משרות אחיות כתגבור מחוז ירושלים ו-11 משרות אחיות לעיריית ירושלים על מנת להגדיל את זמינות השירותים".
נתוני משרד הבריאות והכתבה המורחבת פורסמה לראשונה באתר "שומרים"
