גילוי היסטורי מסעיר נחשף השבוע, כאשר ילדה בת 3.5 נסעה יחד עם משפחתה לטיול בתל עזקה, עיר קדומה הסמוכה לבית שמש ותוך כדי הטיול היא נחשפה לאבן מיוחדת והיסטורית שברגע עצמו היא לא כל כך הבינה מה משמעותה. "הלכנו בשביל, ואז זיו התכופפה, ומכל האבנים שהיו לידה – הרימה דווקא את האבן הזו", סיפרה עומר ניצן, אחות של זיו שמצאה את הקמע. "כשהיא שפשפה אותה והסירה ממנה את החול, ראינו שמשהו שונה בה. קראתי להורים שלי לבוא לראות את האבן היפה, והסתבר לנו שגילינו ממצא ארכאולוגי! מיד דיווחנו על כך ישר לרשות העתיקות".
זיו ניצן היא ממושב רמות מאיר מצאה בטיול משפחתי בתל עזקה חותם חרפושית כנעני מתקופת הברונזה התיכונה.
"ד"ר דפנה בן תור, מומחית לקמעות וחותמות קדומים, קבעה כי החותם שמצאה זיו הוא חרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה. לדבריה, 'חרפושיות שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמעות, והם נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים'"
אחרי שרשות העתיקה קיבלה צילומים ותיעודים של הקמע המקורית שנמצאה, הם הגיעו למקום והחלו לחקור את מקורה. ד"ר דפנה בן תור, מומחית לקמעות וחותמות קדומים, קבעה כי החותם שמצאה זיו הוא חרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה. לדבריה, "חרפושיות שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמעות, והם נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. לעיתים, מופיעים עליהם סמלים ומסרים, המשקפים אמונות דתיות או מעמד".
ברשות העתיקות הסבירו כי חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא". זאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.
החרפושית אשר מצאה זיו, התגלתה למרגלות תל עזקה – תל ארכיאולוגי חשוב ליד בית שמש. בתל זה, התגלו עדויות לתרבויות רבות שהתחלפו לאורך ההיסטוריה. בין השאר, חשפו חפירות של אוניברסיטת תל אביב ממצאים מימי ממלכת יהודה במקום, בהם חומות עירוניות, מתקנים חקלאיים, ועוד. תל עזקה נודע גם כזירת הקרב המקראי בין דוד וגלית.
"ברשות העתיקות הסבירו כי חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים"
רשות העתיקות תציג בפסח את החותם לצד ממצאים מצריים וכנעניים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה
"אנחנו חופרים כאן כבר כמעט 15 שנה ומהחפירות עולה שבתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, פעלה בתל עזקה אחת הערים החשובות ביותר בשפלה", אומר פרופ' עודד ליפשיץ, מנהל החפירה הארכיאולוגית בתל מטעם אוניברסיטת תל אביב, שאף הגיע לפגוש את זיו ואחיותיה בתל עזקה. "החרפושית שמצאה זיו מזכירה לנו, שבארץ ישראל גם ילדים יכולים להיות חלק בגילוי ההיסטוריה, אשר מעידים על הקשרים ההדוקים וההשפעות התרבותיות בין כנען למצרים".
"'אנחנו חופרים כאן כבר כמעט 15 שנה ומהחפירות עולה שבתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, פעלה בתל עזקה אחת הערים החשובות ביותר בשפלה', אומר פרופ' עודד ליפשיץ, מנהל החפירה הארכיאולוגית"
סמיון גנדלר, ארכיאולוג מחוז יהודה מטעם רשות העתיקות, שיבח את זיו ומשפחתה על הדיווח, והעניק לה תעודת הוקרה על האזרחות הטובה. הממצא הקדום יצורף לתצוגה מיוחדת לפסח שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצרים וכנען, שמרביתם מוצגים בפעם הראשונה.
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס גם הוא לתגלית: "החותם שמצאה זיו הקטנה במהלך טיול משפחתי בתל עזקה, מחבר אותנו לסיפור גדול, של התרבויות הקדומות שחיו בארץ הזאת לפני אלפי שנים. החרפושית שמצאה זיו מזכירה לנו , שבארץ ישראל, גם ילדים יכולים להיות חלק בגילוי ההיסטוריה".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "זיו ראויה לשבח על שמסרה את הממצא לאוצרות המדינה. בזכותה, כולם יוכלו לראות אותו וליהנות ממנו. לכבוד חג הפסח נציג את החותם בתערוכה מיוחדת שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצרים וכנען. בסיורים שלנו נציג לראשונה פריטים מרשימים, ובהם חותמות של פרעונים, פסלים מצריים, כלי פולחן, ועדויות להשפעה התרבותית המצרית בארץ ישראל, וכולם מוזמנים". פרטים באתר רשות העתיקות.
"ברשות העתיקות הסבירו כי חותמות החרפושית הם חפץ קטנטן ומעוטר, שמקורו במצרים העתיקה ועוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים"
ההיסטוריה חוזרת
הגילוי ההיסטורי המיוחד הזה מגיע בדיוק בשבוע שלפי חג הפסח, חג שמסמל את היציאה ממצרים, מעבדות לחירות, ומעבר לכל מזכיר לנו את ההיסטוריה של ארץ ישראל. יש האומרים שזהו לא מקרי שקמעות מהסוג הזה נמצאים ברגעים אלו, אך אולי זהו הסימן עבורנו לזכור את ההיסטוריה ואת הסיבה לשמה אנחנו מתכנסים לחג הפסח בשבוע שהבא, נזכרים ביציאה ממצרים – את היציאה מעבדות לחירות.
הקמע שנמצא אומנם נראה כמו חפץ קטנטן, אך מלבד שמקורו ממצרים העתיקה, הקמע הזה נחשב בתקופה ההיא לקדום מאוד בעיני המצרים הקדמונים. אבל מה שיפה יותר שהוא סימל – תחילתם של חיים חדשים, בריאה של משהו חדש והם גם ראו בקמע הזה סמל להתגלות הבורא.
כך גם בחג הפסח הקרוב שחל בשבוע הבא, הסיפור של יציאת מצרים ילווה אותנו ויזכיר לנו את היציאה, את הניסים, את הגאולה, את הצלחת בכורי ישראל, את קריעת ים סוף.
הרגע ההיסטורי הזה מכין אותנו ליציאת מצרים הפרטית שלנו בשבוע הבא.
ההיסטוריה בבית שמש
זו לא הפעם הראשונה שמוצאים ממצאים היסטוריים באזור בית שמש. רק באוקטובר האחרון נמצא יישוב בן כ-5 אלף שנה סמוך לבית שמש, המספק הצצה נדירה לראשית תהליך העיור בארץ ישראל. בחפירות, שהתקיימו באתר חורבת חושם לקראת הרחבת אזור התעשייה המערבי 'ברוש', נחשף מבנה ציבור יוצא דופן אשר שימש כפי הנראה לפעילות פולחנית.
"זו לא הפעם הראשונה שמוצאים ממצאים היסטוריים באזור בית שמש. רק באוקטובר האחרון נמצא יישוב בן כ-5 אלף שנה סמוך לבית שמש, המספק הצצה נדירה לראשית תהליך העיור בארץ ישראל"
במבנה התגלה חדר ובו כ-40 כלים שהשתמרו בשלמותם, כולל כלים זעירים רבים שככל הנראה שימשו למטרות סמליות. "מעניין לדעת, שהכלים הרבים הונחו כאן זמן קצר לפני שכל האתר ננטש", מציינים אריאל שתיל, מעיין חמד ודני בן עיון, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "אפשר ממש לדמיין את האנשים שמניחים את הכלים ועוזבים אותם כאן. ישנם סימני שרפה, וכלים שנפלו זה על זה".
ממצא ייחודי נוסף התגלה בקרבת המבנה הציבורי – מתחם ובו מצבות אבן גדולות שסודרו בשורות. "המצבות הוקמו עוד לפני שהוקם המבנה הציבורי הסגור", מסביר ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. "הימצאותן עשויה ללמד על תהליך חברתי-פוליטי של מיסוד הפולחן בחורבת חושם. נראה כי מאזור שהיה פתוח לפעילות פולחנית של כלל הציבור, נעשה מעבר לפעילות פולחנית במתחם סגור, שהכניסה אליו היתה מבוקרת יותר".
"החפירות חשפו גם שני כבשנים לייצור כלי חרס, מהקדומים שנחשפו בארץ. 'האתר שנחשף בחורבת חושם יוצא דופן לא רק בשל גודלו, אלא משום שהוא חושף בפנינו כמה מן המאפיינים הראשונים של המעבר מחיי כפר לחיים עירוניים'"
החפירות חשפו גם שני כבשנים לייצור כלי חרס, מהקדומים שנחשפו בארץ. "האתר שנחשף בחורבת חושם יוצא דופן לא רק בשל גודלו, אלא משום שהוא חושף בפנינו כמה מן המאפיינים הראשונים של המעבר מחיי כפר לחיים עירוניים", מסבירים מנהלי החפירה. "כמה דורות אחר כך, אנו כבר רואים במרחב ערים גדולות, מוקפות חומה, עם ארמונות ומבנים אחרים – כמו למשל באתר תל ירמות, הנמצא בטווח ראייה מכאן".
תקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-5 אלף שנה, היתה תקופת מפנה בתולדות ארץ ישראל. בתקופה זו חלה עלייה דרמטית במספר התושבים, והחלה להתפתח לראשונה חברה היררכית ומורכבת. הדבר בא לידי ביטוי בבנייה ציבורית מונומנטלית, שכללה חומות, ביצורים ומבני דת ושלטון. במקביל, התפתחו תעשיות מתמחות וקשרי מסחר ענפים עם אזורים שכנים כמו מצרים, סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה.
"ארץ ישראל, בשל אופיה ומיקומה הגיאוגרפי, היוותה כר פורה להתפתחות ציוויליזציות קדומות", אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "אתר חורבת חושם שחשפו החוקרים של רשות העתיקות, מגלה עוד חתיכה חשובה בפאזל של התפתחות העירוניות באזורנו".
צילומים: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
